עואד עודה סאלם אלהואשלה ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

פסק דין חלקי – בעניין התובע מס' 4 אלהוואשלה גדיאן

כללי

1.עואד עודה סאלם אלהואשלה ז"ל הגיש בשנת 1974 לפקיד הסדר המקרקעין אזור הדרום תזכיר תביעה על חלקה 1 בגוש רישום 400495 נגב (קורנוב 57) (להלן:"החלקה"). בשנת 2006, הגישה מדינת ישראל תזכיר תביעה על החלקה ובשנת 2008 הגיש פקיד הסדר המקרקעין את התביעות הסותרות הנ"ל לבית המשפט.

2.בינתיים, עואד עודה סאלם אלהואשלה הלך לעולמו וארבעת בניו – חסאן, עלי, גדיאן וחסין, צורפו לתיק כתובעים תחתיו.

3.תביעתו של חסאן נדחתה בהסכם פשרה עם המדינה, שקיבל ביום 12.5.09 תוקף של פסק דין.

4.התיק נקבע לדיון ליום 1.6.09 ואיש משלושת התובעים שנותרו לא התייצב.

5.המדינה טוענת כי התובעים זומנו לדיון כדין, בהתאם לתקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי – "במסירה אישית ע"י המפקח מר אהוד יונה כעולה מתצהירו..." ולא התייצבו ומבקשת שינתן פסק דין הדוחה את תביעתם.

דיון והכרעה

1. תקנה 36 לתקנות הסדר זכויות במקרקעין (הליכי הסדר וסדרי – דין) התשל"ג – 1972 קובעת כי תקנות סדר הדין האזרחי יחולו, במידה שאינן מנוגדות לתקנות, בשינויים המחויבים, על העניינים הנדונים בבית המשפט לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש) תשכ"ט-1969.

2.תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי, עליה מתבססת המדינה, קובעת, כי "באין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת הכתב לאחד מבני משפחתו הגרים עמו ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים...".

3.בתצהירו של המפקח מר אהוד יונה נאמר, כי בתאריך 19.5.09 הוא הגיע לריכוז בו מתגורר התובע מס' 4 - אלהוואשלה גדיאן ופגש בו שם. הוא הסביר לו את מטרת בואו ואמר לו שבידו הזמנות לו ולאֵחיו התובעים, לדיון ביום 1.6.10. גדיאן ביקש לקבל את ההזמנות שלו ושל אֵחיו חסין ועלי המתגוררים עמו בריכוז והמפקח מסר לו אותן.

מתצהיר המפקח עולה, כי הוא כלל לא הגיע לבתיהם של עלי וחסין והוא כלל לא בדק אם הם נמצאים שם. הוא פגש בגדיאן ומסר לו את ההזמנות שלהם. קשה לומר שזהו מצב של "באין אפשרות למצוא את הנמען", הנדרש בתקנה.

שנית, מבלי לקבוע מסמרות בדבר, אין זה בטוח להגדיר את גדיאן כמי שמתגורר עם כל אחד מהתובעים עלי וחסין, כנדרש בתקנה.

בנוסף לכך, המפקח לא ציין בתצהירו את גילו של גדיאן ולא ציין כי לפי מראית עינו מלאו לו שמונה עשרה שנים.

בנסיבות אלה, אין לומר כי בוצעה לעלי ולחסין המצאה כדין ומשכך, אין באי התייצבותם לדיון כדי להצדיק דחיית תביעתם.

4. עניינו של התובע מס' 4, שונה. הוא קיבל לידיו מהמפקח הזמנה לדיון ולא התייצב. גם לדיון שהיה קבוע ליום 11.1.09 הוא זומן כדין ולא התייצב. בנסיבות אלה ועל יסוד תקנה 157 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את תביעתו.

אמנם, תקנה 26 לתקנות הסדר זכויות במקרקעין (הליכי הסדר וסדרי דין) התשל"ג-1972 קובעת כי אם תובע לא התייצב לדיון, בית המשפט ימשיך בבירור המשפט, יזמין כל עד מבין אלה שהתובע נקב בשמם ויגבה עדותו אף בהעדר אותו תובע, ובהחלטתו יביא בחשבון את הראיות שהתובע הגיש ואת טענותיו, אולם, בענייננו, לא הוגשה ע"י התובעים - ובכללם גדיאן, הודעת תביעה ובתזכיר התביעה לא מצויינים שמות עדים שבדעת התובע להעיד להוכחת זכותו וגדיאן לא הביא ראיות כלשהן ולא טען טענות, לכן לא ניתן להמשיך בבירור תביעתו.

5. לאחר שתביעת התובע מס' 4 נדחתה, כאמור, ועל יסוד האמור בתזכיר התביעה של המדינה על נספחיו ובהתייחס לסעיף 22 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש) התשכ"ט-1969 וסעיף 3 לחוק נכסי המדינה , התשי"א-1951, אני מקבל את תביעת המדינה הנוגעת לחלקו הנטען של התובע מס' 4 בָּחלקה ומורה לפקיד ההסדר לרשום חלק זה על שם המדינה.

6.אני קובע את התיק לדיון בתביעת התובעים 3 ו- 5 ליום 25.05.10 בשעה 09:00.

ב"כ המדינה תדאג לזימון התובעים 3 ו- 5 לדיון.